ואולי לא היו הדברים מעולם.
אולי
מעולם לא השכמתי עם שחר לגן,
לעבדו בזעת אפי
מעולם, בימים ארכים ויוקדים
(ארכים ויוקדים) של קציר,
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר
מעולם לא טהרתי בתכלת שוקטה
ובתם
של כנרת שלי... הוי כנרת שלי,
ההיית, או חלמתי חלום
