תה ואורז יש בסין
תה וארז יש בסין,
מילים:
אברהם שלונסקי
לחן:
נחלת הכלל
תֵּה וְאֹרֶז יֵשׁ בְּסִין,
אֶרֶץ הַנִּדַּחַת;
וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין
כָּל מִינֵי קַדַּחַת.
לֹא אִכְפַּת! לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה!
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת –
לְמִי נַפְקָא מִנָּהּ?
בַּמִּטְבָּח בַּחוּרָה
בַּקּוֹמוּנָה שְׁתַּיִם;
יֵשׁ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה
אֵין לִי מִכְנָסַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
בַּמִּטְבָּח רוֹתֵחַ דּוּד
בְּלִבִּי דּוּדַיִם;
יֵשׁ בָּחוּר נָאֶה בַּגְּדוּד
הוּא יְפֵה עֵינַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
לִכְאֵב בֶּטֶן – שֶׁמֶן קִיק;
לַקַּדַּחַת – חִינָה.
בְּלִבִּי כְּאֵב עַתִּיק;
מַה תְּרוּפָה אָכִינָה?
לֹא אִכְפַּת...
כָּל הַיּוֹם סָלַלְתִּי כְּבִישׁ
זֶה מְעַט לֹא נוֹחַ,
וּבָעֶרֶב עֵסֶק בִּישׁ –
לְטַיֵּל אֵין כֹּחַ.
לֹא אִכְפַּת...
תַּרְנְגוֹל בַּלּוּל מַבִּיט
אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת;
יֵשׁ לַבַּחוּרִים בְּלוֹרִית
מַמָּשׁ כְּמוֹ כַּרְבֹּלֶת.
לֹא אִכְפַּת...
הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים
לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת,
וּלְכָל הַבַּחוּרִים –
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!
לֹא אִכְפַּת...
בַּמַּחֲנֶה אוֹמְרִים בְּסוֹד
כִּי נֵלֵךְ חָרָנָה;
לוֹ יֵשׁ טְרוֹפִּיקָה וְעוֹד
וְלִי יֵשׁ טְרַצְיָאנָה...
לֹא אִכְפַּת...
הָרוֹעֶה מַשְׁקֶה לַצֹּאן
מַיִם מִן הַשֹּׁקֶת;
בַּחוּרִי חוֹמֵד לָצוֹן
לָמָּה לָךְ תִּסְרֹקֶת?
לֹא אִכְפַּת...
לִי תִּסְרֹקֶת לֹא נְחוּצָה
לֹא נְחוּצָה לִי פּוּדְרָה
אִם חָלוּץ לַחֲלוּצָה,
לֹא יִהְיֶה בַּגְּדוּד רַע!
לֹא אִכְפַּת...
יֵשׁ לִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת
לְכָל אַחַת צִפֹּרֶן;
כָּל הַבַּחוּרוֹת נָאוֹת
בַּלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן.
לֹא אִכְפַּת...
הַחוֹצֵב צוֹעֵק "בָּרוּד"
וּבְלִבּוֹ רֵאַקְצְיָה;
הוּא חָבֵר בַּהִסְתַּדְּרוּת
וַאֲנִי בַּפְרַקְצְיָה.
לֹא אִכְפַּת...
לְבָבִי בּוֹעֵר כָּאֵשׁ
כְּבָר כָּזֶה שָׁמַעְנוּ;
אַי, בָּחוּר, אַל תְּקַשְׁקֵשׁ
בַּקֻּמְקוּם שֶׁלָּנוּ!
לֹא אִכְפַּת...
אֶרֶץ הַנִּדַּחַת;
וּבְאַרְצֵנוּ יֵשׁ חַמְסִין
כָּל מִינֵי קַדַּחַת.
לֹא אִכְפַּת! לֹא אִכְפַּת!
בַּכְּפָרִים אָלִינָה!
יֵשׁ לִי פַּת, אֵין לִי פַּת –
לְמִי נַפְקָא מִנָּהּ?
בַּמִּטְבָּח בַּחוּרָה
בַּקּוֹמוּנָה שְׁתַּיִם;
יֵשׁ לָצֵאת לָעֲבוֹדָה
אֵין לִי מִכְנָסַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
בַּמִּטְבָּח רוֹתֵחַ דּוּד
בְּלִבִּי דּוּדַיִם;
יֵשׁ בָּחוּר נָאֶה בַּגְּדוּד
הוּא יְפֵה עֵינַיִם.
לֹא אִכְפַּת...
לִכְאֵב בֶּטֶן – שֶׁמֶן קִיק;
לַקַּדַּחַת – חִינָה.
בְּלִבִּי כְּאֵב עַתִּיק;
מַה תְּרוּפָה אָכִינָה?
לֹא אִכְפַּת...
כָּל הַיּוֹם סָלַלְתִּי כְּבִישׁ
זֶה מְעַט לֹא נוֹחַ,
וּבָעֶרֶב עֵסֶק בִּישׁ –
לְטַיֵּל אֵין כֹּחַ.
לֹא אִכְפַּת...
תַּרְנְגוֹל בַּלּוּל מַבִּיט
אֶל הַתַּרְנְגֹלֶת;
יֵשׁ לַבַּחוּרִים בְּלוֹרִית
מַמָּשׁ כְּמוֹ כַּרְבֹּלֶת.
לֹא אִכְפַּת...
הַזָּנָב לַחֲמוֹרִים
לַגְּמַלִּים – דַּבֶּשֶׁת,
וּלְכָל הַבַּחוּרִים –
אֶצְבַּע מְשֻׁלֶּשֶׁת!
לֹא אִכְפַּת...
בַּמַּחֲנֶה אוֹמְרִים בְּסוֹד
כִּי נֵלֵךְ חָרָנָה;
לוֹ יֵשׁ טְרוֹפִּיקָה וְעוֹד
וְלִי יֵשׁ טְרַצְיָאנָה...
לֹא אִכְפַּת...
הָרוֹעֶה מַשְׁקֶה לַצֹּאן
מַיִם מִן הַשֹּׁקֶת;
בַּחוּרִי חוֹמֵד לָצוֹן
לָמָּה לָךְ תִּסְרֹקֶת?
לֹא אִכְפַּת...
לִי תִּסְרֹקֶת לֹא נְחוּצָה
לֹא נְחוּצָה לִי פּוּדְרָה
אִם חָלוּץ לַחֲלוּצָה,
לֹא יִהְיֶה בַּגְּדוּד רַע!
לֹא אִכְפַּת...
יֵשׁ לִי עֶשֶׂר אֶצְבָּעוֹת
לְכָל אַחַת צִפֹּרֶן;
כָּל הַבַּחוּרוֹת נָאוֹת
בַּלַּיְלָה עַל הַגֹּרֶן.
לֹא אִכְפַּת...
הַחוֹצֵב צוֹעֵק "בָּרוּד"
וּבְלִבּוֹ רֵאַקְצְיָה;
הוּא חָבֵר בַּהִסְתַּדְּרוּת
וַאֲנִי בַּפְרַקְצְיָה.
לֹא אִכְפַּת...
לְבָבִי בּוֹעֵר כָּאֵשׁ
כְּבָר כָּזֶה שָׁמַעְנוּ;
אַי, בָּחוּר, אַל תְּקַשְׁקֵשׁ
בַּקֻּמְקוּם שֶׁלָּנוּ!
לֹא אִכְפַּת...