אדון חרדון המפוזר
אָדוֹן חַרְדּוֹן פָּחַד מְאֹד
מילים:
לאה נאור
לחן:
נחום היימן
אָדוֹן חַרְדּוֹן פָּחַד מְאֹד
מִגְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה,
כִּי הוּא הָיָה כָּזֶה רָזֶה
וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
אָז הוּא בָּרַח, אוֹי הוּא בָּרַח,
לְפֶתַע נֶעְצַר.
לְמַר חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר
קָרָה דָּבָר מוּזָר:
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.
אָדוֹן חַרְדּוֹן רָצָה לַחֲזוֹר
אֶל גְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה.
כִּי הוּא שָׁכַח שֶׁהוּא רָזֶה
וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
מִיָּד פָּנָה לַאֲחוֹרָיו,
לְפֶתַע נֶעְצַר.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר
שָׁכַח אֵיפֹה הוּא גָּר.
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.
אָדוֹן חַרְדּוֹן נִשְׁאַר בָּעִיר
עַל גַּג נִפְלָא שֶׁל פַּח
וְלֹא רָצָה לְהִזָּכֵר
בַּמֶּה שֶׁהוּא שָׁכַח.
מִיָּד חָבַשׁ אֶת מִשְׁקָפָיו,
יָשַׁב לִקְרוֹא עִתּוֹן.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָר
שָׁכַח שֶׁהוּא חַרְדּוֹן.
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.
מִגְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה,
כִּי הוּא הָיָה כָּזֶה רָזֶה
וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
אָז הוּא בָּרַח, אוֹי הוּא בָּרַח,
לְפֶתַע נֶעְצַר.
לְמַר חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר
קָרָה דָּבָר מוּזָר:
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.
אָדוֹן חַרְדּוֹן רָצָה לַחֲזוֹר
אֶל גְבֶרֶת חַרְדּוֹנָה.
כִּי הוּא שָׁכַח שֶׁהוּא רָזֶה
וְהִיא כָּזֹאת שְׁמֵנָה.
מִיָּד פָּנָה לַאֲחוֹרָיו,
לְפֶתַע נֶעְצַר.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָּר
שָׁכַח אֵיפֹה הוּא גָּר.
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.
אָדוֹן חַרְדּוֹן נִשְׁאַר בָּעִיר
עַל גַּג נִפְלָא שֶׁל פַּח
וְלֹא רָצָה לְהִזָּכֵר
בַּמֶּה שֶׁהוּא שָׁכַח.
מִיָּד חָבַשׁ אֶת מִשְׁקָפָיו,
יָשַׁב לִקְרוֹא עִתּוֹן.
אָדוֹן חַרְדּוֹן הַמְפֻזָר
שָׁכַח שֶׁהוּא חַרְדּוֹן.
הוּא שָׁכַח, הוּא שָׁכַח
מֵאַיִן בָּא, וּלְאָן הָלַךְ.