אגדה בחולות
פַּעַם מִלְּאוּ הַצְּדָפִים אֶת הַחוֹף,
מילים:
יעקב גרוס
לחן:
נחום היימן
פַּעַם מִלְּאוּ הַצְּדָפִים אֶת הַחוֹף,
חוֹלוֹת עַד אֵינְסוֹף וּתְכֵלֶת מֵעַל,
הַיָּם הַכָּחֹל צָבַע אֶת הַנּוֹף
וְשֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת הִזְהִיבָה כָּל גַּל.
הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, חָלְפוּ שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
מוּל יָפוֹ צָמְחָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.
פַּעַם פָּסְעוּ כָּאן אוֹרְחוֹת שֶׁל גְּמַלִּים,
בַּדְּיוּנוֹת צָמְחוּ בָּתִּים לְבָנִים,
הַלְמוּת מַכּוֹשִׁים, זֵעַת פּוֹעֲלִים
וְרוּחַ עִבְרִית מְפַזֵּם נִגּוּנִים.
הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, חָלְפוּ שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
מוּל יָפוֹ צָמְחָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.
הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם הִתְמַלֵּא פִּרְחָחִים,
מְרִיצוֹת הֶעָפָר יִשְּׁרוּ אֶת הַתֵּל,
מָתְחוּ שָׁם שְׂדֵרָה, עֵצִים וּפְרָחִים,
וּבֵין הָעַרְבַּיִם יָצְאוּ לְטַיֵּל.
רַק רוּחַ הַיָּם נוֹשֵׁב עַד הַיּוֹם,
מַרְעִיד צַמָּרוֹת וּמֵפִיג אֶת הַחֹם.
רוּחַ הַיָּם הַגַּלִּים וְהַחֹם,
חוֹלוֹת הַזָּהָב כֻּסּוּ בְּבֵּטוֹן,
הָעִיר הַלְּבָנָה שְׁרוּיָה בַּחֲלוֹם,
בְּרֹאשׁ מִגְדָּלִים נִשָּׂאִים לַמָּרוֹם.
הַכְּרַךְ הַסּוֹאֵן חוֹגֵג שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
חֲלוֹם שֶׁהָיָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.
חוֹלוֹת עַד אֵינְסוֹף וּתְכֵלֶת מֵעַל,
הַיָּם הַכָּחֹל צָבַע אֶת הַנּוֹף
וְשֶׁמֶשׁ יוֹקֶדֶת הִזְהִיבָה כָּל גַּל.
הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, חָלְפוּ שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
מוּל יָפוֹ צָמְחָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.
פַּעַם פָּסְעוּ כָּאן אוֹרְחוֹת שֶׁל גְּמַלִּים,
בַּדְּיוּנוֹת צָמְחוּ בָּתִּים לְבָנִים,
הַלְמוּת מַכּוֹשִׁים, זֵעַת פּוֹעֲלִים
וְרוּחַ עִבְרִית מְפַזֵּם נִגּוּנִים.
הַכֹּל הִשְׁתַּנָּה, חָלְפוּ שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
מוּל יָפוֹ צָמְחָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.
הַחוֹף הַשּׁוֹמֵם הִתְמַלֵּא פִּרְחָחִים,
מְרִיצוֹת הֶעָפָר יִשְּׁרוּ אֶת הַתֵּל,
מָתְחוּ שָׁם שְׂדֵרָה, עֵצִים וּפְרָחִים,
וּבֵין הָעַרְבַּיִם יָצְאוּ לְטַיֵּל.
רַק רוּחַ הַיָּם נוֹשֵׁב עַד הַיּוֹם,
מַרְעִיד צַמָּרוֹת וּמֵפִיג אֶת הַחֹם.
רוּחַ הַיָּם הַגַּלִּים וְהַחֹם,
חוֹלוֹת הַזָּהָב כֻּסּוּ בְּבֵּטוֹן,
הָעִיר הַלְּבָנָה שְׁרוּיָה בַּחֲלוֹם,
בְּרֹאשׁ מִגְדָּלִים נִשָּׂאִים לַמָּרוֹם.
הַכְּרַךְ הַסּוֹאֵן חוֹגֵג שְׁנֵי יוֹבְלוֹת,
חֲלוֹם שֶׁהָיָה אַגָּדָה בַּחוֹלוֹת.