האיש והגיטרה
בכרך סואן, חָגוּר בֶּטון
מילים:
אברהם בן זאב
לחן:
יוסף הדר
בכרך סואן, חָגוּר בֶּטון
פוסע איש עייף
ליבו לא שש, עם הֶהמון
ליבו רק לה, כואב
על כן ילעג, לו הרחוב
ראו נא איש, שוטה
בכל ימיו, עִמה יסֹב
ממנה לא יָרפה
היֹה היָה האיש
כמוך וכמוני
אהב את העולם
כילד את אימו
אך רק את הָאחת
אותה בלבד חמד
את הגיטרה, יחידתו אומרים אי אז, היה עשיר
עטור כבוד, הדר
אך את בֵיתו, בָאש הִבעיר
אִתה בלבד, נשאר
אותה האיש, שוב לא נטש
דבק בה כִּמְכֻשָף
והיא לו בית, וּמקדש
מגן היא לנרדף
היֹה היה האיש...
גם לא חלום, אחד בלבד
במו ידיו, קבר
בראש חוצות, בלב ככר
את דם ליבו, מכר
וכך נבלו, ימים אין ספור
נבל האיש , כמותם
אך רק אותה, בקש לזכור
לשמור עדי עולם
היה היה האיש...
פוסע איש עייף
ליבו לא שש, עם הֶהמון
ליבו רק לה, כואב
על כן ילעג, לו הרחוב
ראו נא איש, שוטה
בכל ימיו, עִמה יסֹב
ממנה לא יָרפה
היֹה היָה האיש
כמוך וכמוני
אהב את העולם
כילד את אימו
אך רק את הָאחת
אותה בלבד חמד
את הגיטרה, יחידתו אומרים אי אז, היה עשיר
עטור כבוד, הדר
אך את בֵיתו, בָאש הִבעיר
אִתה בלבד, נשאר
אותה האיש, שוב לא נטש
דבק בה כִּמְכֻשָף
והיא לו בית, וּמקדש
מגן היא לנרדף
היֹה היה האיש...
גם לא חלום, אחד בלבד
במו ידיו, קבר
בראש חוצות, בלב ככר
את דם ליבו, מכר
וכך נבלו, ימים אין ספור
נבל האיש , כמותם
אך רק אותה, בקש לזכור
לשמור עדי עולם
היה היה האיש...