צרור הציפרנים
על זה הרחוב קוראים תיגר
מילים:
נתן אלתרמן
לחן:
נחום היימן
עַל זֶה הָרְחוֹב קוֹרְאִים תִּיגָּר
כִּי מַרְכֻּלְתוֹ גְּדוֹתָיו עוֹבֶרֶת
כִּי כַיָוָן וְכַתּוּגָר
הוּא רָץ, רְדוּף כְּלָבִים וָפֶרֶד
כִּי בַּגָּלוּי לְאוֹר הַיּוֹם,
בּוֹרְקוֹת שִׁנָּיו גּוֹרְסוֹת הָעֶצֶם
וְכָל דַּרְכּוֹ לְגֵיהִינּוֹם
סוּגָה בְּכַוָּנוֹת שֶל בֶּצַע
אֶת זֶה הָרְחוֹב דּוֹרְשִׁים לִגְנַאי
אַךְ בְּבוֹאִי לִקְשוֹר לוֹ שֶבַח
הָלַכְתִּי רַק אַחֲרֵי עֵינַיי
וְלֹא אַחֲרֵי שָׂכָר וָרֶוַח
עַכְשָׁיו כְּבָאֲרִי הַמֵּת
נָקֵל לִבְעוֹט בּוֹ אֶל הַחוֹמֶשׁ
גַּם לְהַזְכִּיר, כְּאִישׁ הָעֵט,
מוֹתַר הָרוּחַ מִן הַחוֹמֶר
אוֹתָהּ שָעָה הָעֶרֶב רַד
עַל בְּרַק כָּל אֵשׁ וְכָל מַתֶּכֶת
עַל כָּל הַדּוֹר אֲשֶׁר עָבַד
בְּאֶלֶף מִסְחָרִים וּמְלֶאכֶת
אוֹתָהּ שָעָה הָעֶרֶב שַׁח
עַל זֶה הָרְחוֹב אֲשֶׁר עַד אוֹפֶל
עֲבוֹט וָנֶשֶׁך הוּא נָשַׁךְ
וּבַחוֹבוֹת הוּא חַי כְּבְתוֹפֶת
הוּא בַּיְגִיעָה וּבָעָרְמוֹת
גִּלְגֵּל אֶת מִסְחָרוֹ הַפֶּרֶא
וַעֲרָמוֹ לַעֲרֵמוֹת
שֶל כְּלֵי בַּרְזֶל וָעֵץ וָחֶרֶס
הוּא עַד הָנֵץ כּוֹכְבֵי כִּימָה
שִׁיחֵר אֶל כֶּסֶף כְּאֶל טֶרֶף
וּשְׁטוּף עָמָל כִּשְׁטוּף זִימָּה
טְמָנוֹ בְּאַבְנֵטִים וָגֶרֶב
(מעבר++)
עַל כֵּן אַזרְתִּי אֶת כּוֹחִי
וּמְעַט חִיצַי עִימִי הִשְחַזתִי
אַך עוֹד מַבִּיט בּוֹ אָנוֹכִי
וּמְעוֹמדִי עַד כּה לא זַזְתִּי
כִּי מִן הַחוֹשֶׁךְ הַיָּשָׁן
הוּא בִּי נוֹשֵׁף יִרְאָה וָחֶשֶׁד
הוּא מַדְמִיעֵנִי בֶּעָשָׁן
שֶל הַמַּחְתּוֹת וְהַמַּרְחֶשֶׂת
וְאַתְּ נִצֶּבֶת לא הַרְחֵק
וּמִסַּלֵּך אֶל מוּל שָׁמַייִם
צְרוֹר צִפָּרְנִים כָּאֵשׁ דּוֹלֵק
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
וְאַתְּ נִצֶּבֶת לא הַרְחֵק
וּמִסַּלֵּך אֶל מוּל שָׁמַייִם
צְרוֹר צִפָּרְנִים כָּאֵשׁ דּוֹלֵק
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
כִּי מַרְכֻּלְתוֹ גְּדוֹתָיו עוֹבֶרֶת
כִּי כַיָוָן וְכַתּוּגָר
הוּא רָץ, רְדוּף כְּלָבִים וָפֶרֶד
כִּי בַּגָּלוּי לְאוֹר הַיּוֹם,
בּוֹרְקוֹת שִׁנָּיו גּוֹרְסוֹת הָעֶצֶם
וְכָל דַּרְכּוֹ לְגֵיהִינּוֹם
סוּגָה בְּכַוָּנוֹת שֶל בֶּצַע
אֶת זֶה הָרְחוֹב דּוֹרְשִׁים לִגְנַאי
אַךְ בְּבוֹאִי לִקְשוֹר לוֹ שֶבַח
הָלַכְתִּי רַק אַחֲרֵי עֵינַיי
וְלֹא אַחֲרֵי שָׂכָר וָרֶוַח
עַכְשָׁיו כְּבָאֲרִי הַמֵּת
נָקֵל לִבְעוֹט בּוֹ אֶל הַחוֹמֶשׁ
גַּם לְהַזְכִּיר, כְּאִישׁ הָעֵט,
מוֹתַר הָרוּחַ מִן הַחוֹמֶר
אוֹתָהּ שָעָה הָעֶרֶב רַד
עַל בְּרַק כָּל אֵשׁ וְכָל מַתֶּכֶת
עַל כָּל הַדּוֹר אֲשֶׁר עָבַד
בְּאֶלֶף מִסְחָרִים וּמְלֶאכֶת
אוֹתָהּ שָעָה הָעֶרֶב שַׁח
עַל זֶה הָרְחוֹב אֲשֶׁר עַד אוֹפֶל
עֲבוֹט וָנֶשֶׁך הוּא נָשַׁךְ
וּבַחוֹבוֹת הוּא חַי כְּבְתוֹפֶת
הוּא בַּיְגִיעָה וּבָעָרְמוֹת
גִּלְגֵּל אֶת מִסְחָרוֹ הַפֶּרֶא
וַעֲרָמוֹ לַעֲרֵמוֹת
שֶל כְּלֵי בַּרְזֶל וָעֵץ וָחֶרֶס
הוּא עַד הָנֵץ כּוֹכְבֵי כִּימָה
שִׁיחֵר אֶל כֶּסֶף כְּאֶל טֶרֶף
וּשְׁטוּף עָמָל כִּשְׁטוּף זִימָּה
טְמָנוֹ בְּאַבְנֵטִים וָגֶרֶב
(מעבר++)
עַל כֵּן אַזרְתִּי אֶת כּוֹחִי
וּמְעַט חִיצַי עִימִי הִשְחַזתִי
אַך עוֹד מַבִּיט בּוֹ אָנוֹכִי
וּמְעוֹמדִי עַד כּה לא זַזְתִּי
כִּי מִן הַחוֹשֶׁךְ הַיָּשָׁן
הוּא בִּי נוֹשֵׁף יִרְאָה וָחֶשֶׁד
הוּא מַדְמִיעֵנִי בֶּעָשָׁן
שֶל הַמַּחְתּוֹת וְהַמַּרְחֶשֶׂת
וְאַתְּ נִצֶּבֶת לא הַרְחֵק
וּמִסַּלֵּך אֶל מוּל שָׁמַייִם
צְרוֹר צִפָּרְנִים כָּאֵשׁ דּוֹלֵק
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
וְאַתְּ נִצֶּבֶת לא הַרְחֵק
וּמִסַּלֵּך אֶל מוּל שָׁמַייִם
צְרוֹר צִפָּרְנִים כָּאֵשׁ דּוֹלֵק
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
דּוֹלֵק, רוֹשֵׁף מַכְהֶה עֵינָייִם
